אנשי מקצוע והורים ממליצים על הספר לילדים המתמודדים עם אובדן:

 מתוך מאקו: "יתמות מאב בגיל צעיר ובשלב התפתחותי מוקדם יחסית מותירה את הילד בתחושת העדר או מחסור בזיכרון ממשי וברור מהאב", אומרת בינה מדזיני, מנהלת מחוז חיפה באגף משפחות והנצחה שבמשרד הביטחון. "הצעירים האלה גדלים והופכים עם השנים להורים בעצמם, כאשר הם פוגשים מחדש את הגעגוע לאב והצורך בזיכרון שמבוסס על קשר עימו, אותו יוכלו להנחיל לילדיהם. הספר 'סבא גדי קופץ לביקור' הינו פרי תהליך עוצמתי של סגירת מעגל עבור רוית, שבאמצעותו היא מעבירה את חווית המפגש הדמיוני של סבא גדי עם נכדיו. הספר המרגש משמש אותנו בעבודתנו המקצועית עם יתומי צה"ל אחרים ככלי עזר טיפולי לסיוע והקלה בהתמודדות עם נפילת אביהם".

לקריאה

ד"ר רונית שלו / התמחות באובדן ושכול. מרצה בחוג לייעוץ חינוכי

אנדרסון כתב  כי המוות מסיים חיים אך אינו מסיים קשרים. הקשר עם האדם האהוב שנפטר ממשיך לאורך כל חיינו. הוא מתקיים בזכרון בחלומות במחשבות. ברגעי שמחה ועצב. נוכחות האדם האהוב שמת קימת גם אם הוא נעדר פיסית. ספרה של רוית בחלקים שונים של הספר נוגע בנקודה משמעותית זו של דמיון. הסבא משחק עם נכדיו שלא הכירו אותו ונוכח רגשית בחיי המשפחה והילדים למרות היעדרותו.

אתר פסיכולוגיה עברית:

הספר מזמין הורים ומטפלים לשוחח עם הילדים על רגשותיהם. הוא מאפשר להם לשאול שאלות ולמבוגרים להשיב להם בהתאם לגילם.

לקריאה

מדור ספרים חדשים "הארץ"

סבא גדי קופץ לביקור — רוית לירון. עיצוב: מרב זימלר. הספר, שנפתח משני הכיוונים, מספר על סבא גדי, שיום אחד צץ בדלת. הוא פוגש את נכדיו, שנולדו לאחר שנפטר, משחק ומבלה איתם. הספר מיועד לילדים אך גם להורים ולמטפלים ולכל מי שמתמודדים עם אובדנו של אדם אהוב. הוצאה עצמית, 40 עמ'  לקריאה

ד"ר ענת ש. / פסיכולוגית קלינית. מרצה בחוג לחינוך

ספר מקסים, מזמין ועשוי ביד עדינה ובלב מלא רגש. הגרפיקה החכמה, המשאירה מקום לדמיון חוברת לרעיון הסיפורי ומזמינה את הקוראים הצעירים והבוגרים לדמיין מפגש עם מי שאיננו ולעבד בעוד רובד את רכיביו השונים של האובדן. ספר שאפשר לחזור אליו שוב ושוב, להיפגש, להתרגש, לחבור ולהיפרד.

אסתי רוגינסקי / מנהלת אתר "אחה"צ עם הילדים"

הספר של רוית לירון כבש אותי בפשטותו,  קראתי בו פעם ופעמיים ושלוש ובכל פעם נוצרה לי גולה בגרון. בשערו הראשון, סיפור: רוית מתארת את המפגש של אביה עם ארבעת נכדיו, מפגש נטול זיקוקים וניצוצות. שגרה ברוכה של סבא שבא לבקר את נכדיו ולשחק עימם. בשערו השני: היא מאפשרת לקוראים הצעירים לספר את סיפורם האישי. לחלום, לחשוב, לדמיין, להיזכר ולשתף. לקריאה

מועדון הקוראות של סלונה / הבלוג של corny

ספר זה נוגע בנושא שכה מעטים נוגעים בו ומאפשר התמודדות של הילד וההורה עם מושג זה, מזמין לשיח משותף בין ההורה לילד ומקנה לילד יכולת להיזכר, לכתוב ולספר על הדמות היקרה שאיבד. לקריאה

נועה M.A / דרמה תרפיסטית

הספר מציג את נושא האבל דרך עולם של קרבה וקשר משמעותי של דברים שנשארים צרובים בנו בלב. ספר עם הרבה נחמה. הדגש הוא על מה שנשאר ולא על מה שחסר. חוויה של עיבוד המוות.

עפרה כהן /מחנכת כיתה

הקראתי לתלמידים בכיתה את הסיפור בהקשר של יום הזיכרון. הם היו מאד מאד בשקט וקשובים. הסיפור הותיר עליהם רושם רב ושוחחנו על כך שבעזרת הדמיון נפגוש משהו רחוק ולא דווקא משהו שאיננו. הם מאד התחברו לאפשרות לשתף דרך הדמיון והסכר נפתחח בשיחה, בציור ובכתיבה. הסיפור מקסים ומזמן לילדים חיבור לכוחו של הדמיון.

אמא לילדים בני 8 ו 12

הילדים שלי קראו ומסרו ש"הספר מקסים ומאד מרגש".  הם היו מאד מרוכזים. ואז שאלתי אותם לאילו גילאים הספר  מתאים לדעתם. תשובתם הייתה: "לקטנים, לגדולים, אבל לא לקטנים שחושבים שהם כבר גדולים".

אבא לבת 8

הילדה שלי איבדה את סבתא שלה לפני חצי שנה. היא התעניינה מאד בסיפור, מילאה את כל דפי היומן האישי והיה לה חשוב לשתף  ולספר לנו.